אחרי ניתוח קיסרי

רקמת רירית הרחם נמצאת ברחם האישה, ומיועדת לתמיכה בהריון. היא גם שופכת את עצמה מדי חודש במהלך המחזור החודשי. רקמה זו מועילה לפוריות כאשר אישה מנסה להיכנס להריון, אך עשויה לגרום לכאבים חמורים אם היא מתחילה לצמוח מחוץ לרחם.

נשים שאצלן רקמת רירית הרחם צומחת במקומות אחרים בגוף, חוות מצב הנקרא אנדומטרניוזיס. האזורים החריגים בהם הרקמה עלולה לצמוח הם הנרתיק; צוואר הרחם; המעיים; ושלפוחית השתן.

בעוד שמקרים אלו נדירים ביותר, לעתים רקמת רירית הרחם עשויה לגדול באתר החתך של בטן האישה לאחר לידה בניתוח קיסרי. מצב זה מתרחש לעיתים נדירות, ולכן הרופאים עלולים להחמיץ את האבחון לאחר ההיריון.

תסמיני אנדומטריוזיס לאחר ניתוח קיסרי

התסמין הנפוץ ביותר הוא היווצרות מסת שרירים או גוש בצלקת הניתוח. הגידולים עשויים להשתנות בגודלם, וגורמים לכאבים. הסיבה לכך היא כי אזור רקמת רירית הרחם עשוי לדמם ולגרות את איברי הבטן, במצב הגורם לדלקת.

חלק מהנשים עשויות לחוות תסמיני דימום ודהיית קו התפר לאחר הניתוח. תסמינים אלו עשויים להיות מבלבלים ביותר, ולגרום לאישה לחשוב שהחתך אינו מתרפא היטב, או שהתפתחה אצלה רקמת צלקת עודפת. חלק מהנשים אינן חוות תסמינים אחרים מלבד מסת צלקת בולטת באזור החתך.

האם זה אנדומטריוזיס?

רקמת רירית הרחם אמורה לדמם במחזור הווסת של אישה, אך אם הדימום משפיע על אזור החתך לאחר המחזור החודשי, יש לבצע בדיקות לאנדומטריוזיס.

מצבים אחרים אותם שוקלים הרופאים בנוסף לאנדומטריוזיס לאחר לידה קיסרית כוללים מורסה; המטומה; גידול רקמות רכות; ותפר גרנולומה.

חשוב שהרופא ישקול אנדומטריוזיס כגורם אפשרי לכאב, לדימום, ולהצטברות מסת שרירים באזור הניתוח הקיסרי.

מה ההבדל בין אנדומטריוזיס ראשוני ומשני?

רופאים מחלקים אנדומטריוזיס לשני סוגים: אנדומטריוזיס ראשוני ואנדומטריוזיס משני או אטרוגני. לאנדומטריוזיס ראשוני לא קיימת סיבה ידועה, ולאנדומטריוזיס משני קיימת סיבה ידועה. אנדומטוריוזיס לאחר לידה בניתוח קיסרי הוא צורה של אנדומטריוזיס משני.

בחלק מהמקרים, לאחר ניתוח קיסרי, תאי רירית הרחם עשויים לעבור מהרחם אל החתך של הניתוח. כאשר הם מתחילים לגדול ולהתרבות, הם עלולים לגרום לתסמיני אנדומטריוזיס. מצב זה מתרחש לאחר ניתוחים כגון ניתוח קיסרי וכריתת רחם.

שיעורי אנדומטוריוזיס לאחר ניתוח קיסרי

בין 0.03% ל-1.7% מהנשים מדווחות על תסמיני אנדומטריוזיס לאחר לידה בניתוח קיסרי. היות ומצב זה כל כך נדיר, הרופאים נוטים שלא לאבחן אותו מיד. הרופא עשוי לבצע מספר בדיקות לפני שהוא חושד בארנדומטריוזיס.

לעתים אישה עשויה לעבור ניתוח להסרת אזור גושי לפני שהרופא מזהה את הבליטה כרקמת רירית הרחם הנובעת מאנדומטריוזיס.

אבחון אנדומטריוזיס לאחר ניתוח קיסרי

השיטה האמינה ביותר לאבחון המחלה היא נטילת מדגם מהרקמה. רופא המתמחה במחקר רקמות, בוחן את המדגם תחת מיקרוסקופ על מנת לקבוע אם התאים זהים לרקמת רירית הרחם.

רופאים נוטים להתחיל את תהליך האבחון באמצעות שלילת גורמים אפשריים אחרים למסה או לגידול בבטן, באמצעות בדיקות הדמיה שאינן פולשניות. דוגמאות לבדיקות אלו כוללות:

בדיקת CT – בדיקה זו מאתרת פסים ייחודיים שנראים כאנדומטריום.

בדיקת MRI – תוצאות בדיקה זו מצביעות במקרים רבים על רגישות מוגברת ברקמות רירית הרחם.

אולטרסאונד – מסייע לרופא לקבוע אם המסה מוצקה או לא, והבדיקה עשויה גם לשמש לשלילת שברים.

רופאים משתמשים בבדיקות הדמיה כדי להתקרב לאבחון אנדומטריוזיס, אך השיטה היחידה לקבוע את נוכחות המחלה במדויק, היא לבדוק את תאי רירית הרחם ברקמה.

טיפול באנדומטוריוזיס לאחר ניתוח קיסרי

הטיפולים תלויים בתסמינים. אם חוסר הנוחות קלה או שהגידולים קטנים, אין צורך לקבוע קווי טיפול פולשניים, וניתן להקלת את התסמינים באמצעות משככי כאבים ללא מרשם, כגון איבופרופן.

רופאים נוטים לטפל באנדומטריוזיס חמור עם תרופות כגון גלולות למניעת הריון, המכילות הורמונים המסייעים לשליטה בדימום.

אך התרופות אינן מסייעות לטיפול באנדומטוריוזיס הנגרם לאחר ניתוח קיסרי. לכן ההמלצה היא להסיר באמצעות ניתוח את האזור שבו גדלים תאי רירית הרחם, בתוספת ניתוח על חלק קטן סביב אזור החתך של הניתוח הקיסרי. מטרת גישת טיפול זו היא לוודא את העלמת כל התאים הגורמים למחלה.

החלטה על גישת הטיפול

היות ואנדומטריוזיס לאחר לידה בניתוח קיסרי היא מצב כה נדיר, לרופאים אין נתונים מדויקים לגבי כמות העור אותה יש להסיר, אך חשוב להבין את הסיכונים הכרוכים בניתוח, למניעת חזרת המחלה.

הרופא צריך לדון עם האישה לגבי הגישה הכירורגית, וחשוב שהאישה תיקח את הזמן כשהיא מחליטה לגבי גישת הטיפול הטובה והבטוחה ביותר. מומלץ אפילו לקבל חוות דעת רפואית שנייה.