אם הגעת לגיל 40 או אם חלילה יש לך במשפחה היסטוריה של סרטן השד, חשוב מאד שתכירי את התחום הקריטי ומצליח החיים של מהי ממוגרפיה. בדיקת הממוגרפיה היא חלק קריטי בתהליך של אבחון וגילוי של סרטן השד. נפרט כאן על התנהלות הבדיקה, למי כדאי לעשות, כל כמה זמן מומלץ ועוד פרטים שחשוב לדעת.
מהי ממוגרפיה?
הממוגרפיה היא למעשה צילום רנטגן, כמו שאנחנו מכירים לשאר חלקי הגוף, שמתבצע בשדיים. כאשר בדיקה זו מתבצעת בשוטף על פי ההמלצות היא מאפשרת לאבחן מוקדם ככל שניתן את סרטן השד, וכאשר היא מתבצעת בעקבות ממצאים שונים שהתגלו בבדיקה ידנית או באולטרסאונד, היא יכול לתת תמונה ברורה ומלאה של מצבה של המטופלת. נשים רבות שואלות את עצמן מהי ממגורפיה והאם הבדיקה מסוכנת, נשמח להרגיע שהשימוש במכשיר הוא בטוח כמו כל שאר מכשירי הרטנגן. הוא כולל חשיפה נמוכה לקרינה באופן לא מסוכן אבל שאינו מומלץ בהריון.
מתי מומלץ לעשות בדיקה ממוגרפיה?
כל מי ששואלת את עצמה מהי ממוגרפיה תרצה גם לדעת מתי כדאי לעשות את הבדיקה. נשים נשלחות לבדיקת ממגורפיה בדרך כלל על ידי כירורג שד למטרת בדיקת סקר או בעקבות ממצאים. לכן חשוב להבדיל בין שני המקרים. כדי לקבל מידע מלא ומותאם עבורך כדי לפנות אל כירורג שד מומלץ.
- בדיקת סקר שגרתית – את הבדיקה השגרתית, בדיקת הסקר, מומלץ לעשות כל שנתיים, בין גילאי 50 ל-75. חשוב לדעת שכיום פעמים רבות הרופאים ממליצים על הקדמת הבדיקה כבר לגיל 40 וכמובן במקרים בהם יש היסטוריה במשפחה של סרטן השד יתכן ותהיה המלצה לבדיקה עוד הרבה קודם בגיל או בתכיפות גבוהה יותר.
- בדיקת בעקבות אבחנה – מלבד בדיקות הסקר השגרתיות שהן תלויות גיל והמלצת רופא, יתכן ומטופלת תתבקש לעשות בדיקת ממוגרפים בעקבות אבחנה שקיבלה בבדיקה גופנית או באולטרסאונד. זה יכול לקרות אם הרופא הכירורג הרגיש משהו בבדיקה ידנית, או בעקבות תופעות חריגות כמו גרד בפיטמה או הפרשה חריגה מהפיטמה. כמו כן יכול להיות מצב שעלה ממצא חשוד בבדיקת אולטרסונד או MRI לדוגמה ורוצים לוודא את האבחנה.
האם יש משמעות למועד הבדיקה?
בגלל נושא הקרינה לא נהוג לעשות את הבדיקה בתקופת הריון. ישנן תקופות כמו בתקופות של ווסת שהשדיים עלולים להיות רגישים יותר ולכן אם ניתן אפשר לדחות את הפגישה לאחרי הווסת.
איך נעשית בדיקה ממוגרפיה והאם היא כואבת?
את הבדיקה מבצעים באמצעות מכשיר רנטגן עומד שמיועד לכך, את המכשיר מתאימים לגובה של הנבדקת. במהלך הבדיקה מצלמים כל שד בנפרד, וברוב המקרים משתי זוויות לפחות. את השד לוחצים על משטח כדי למקד את הצילום, לאפשר נראות מלאה של רקמת השד, וגם צמצום שטח הקרינה. עקב תהליך המחיצה, הבדיקה עלולה להיות לא נעימה לחלק מהנבדקות (בהתאם למבנה השד שלהן) אבל היא אינה כואבת מאד או דורשת התאוששות.
