אנדומטריוזיס אמנם אינה נחשבת למחלה מסוכנת אך בהחלט עלולה לשבש את שגרת החיים. תסמיני התופעה כוללים כאבי בטן חזקים בבטן התחתונה ובאגן בזמן המחזור החודשי אך לא רק בו, דימום וסתי כבד מהרגיל, כאבים בזמן קיום יחסי מין ועוד.
הטיפול היחיד במחלה המאפשר ריפוי מלא הוא טיפול ניתוחי, לרוב בלפרוסקופיה. עם זאת, לעיתים יש צורך בפתרון מיידי. לכך יהיה יעיל השימוש במשככי כאבים ונוגדי דלקת.
באילו תרופות מדובר?
משככי כאבים הם אותן תרופות המוכרות לרבים מאיתנו ואותן נוטלים בכאבים שונים, לאו דווקא כאבים הקשורים לאנדומטריוזיס או כאבי מחזור. מדובר על תרופות בהן החומר הפעיל הוא הפראצטמול, כמו אקמול או דקסמול, תרופה כמו אופטלגין ותרופות שהן נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID) כמו אלה בהן החומר הפעיל הוא איבופרופן וכוללות את אדויל או נורופן.
באילו מצבים מטפלים באמצעות משככי כאבים ונוגדי דלקת?
הטיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת הוא למעשה קו ראשון בטיפול באנדומטריוזיס. פעמים רבות זהו הפתרון שמוצאת האישה לתסמיני האנדומטריוזיס באופן אינטואיטיבי, עוד לפני שאובחן שהיא סובלת מאנדומטריוזיס וההתייחסות אל התסמינים היא למעשה כאל כאבי מחזור "רגילים". יש נשים שאצלן ינתן הטיפול רק בתקופת הווסת בה הכאבים מתגברים. יש נשים שלהן יומלץ על שימוש במשככי כאבים ונוגדי דלקת במשך תקופה רציפה וארוכה יותר.
האם מומלץ על טיפול זה לטווח ארוך?
נשים רבות רואות באחת התרופות שהוזכרו את המושיע שלה. עם זאת, לכל דבר טוב יש סוף. במיוחד כי הוא אינו מומלץ לגוף לטווח הארוך. משככי כאבים ונוגדי דלקת עלולים בטווח הארוך לגרום לנזקים כמו כיבים בקיבה, שהם צרה בפני עצמה וכרוכים בכאבים ותופעות לוואי רבות הקשורות לעיכול.
בטווח הארוך עוד יותר משככי כאבים ונוגדי דלקת עלולים לגרום גם לנזקים בכליות. לכן, יש לצמצם את הטיפול באמצעותם למינון מינימלי בתקופה קצרה ככל האפשר. נטילת אקמול במינון של 8 גרם ליממה ומעלה, כלומר 16 כדורים ומעלה היא כבר מסוכנת. בנוסף לנזקים שעלולות התרופות לגרום בטווח הארוך, עם הזמן הגוף גם מפתח סבילות מסוימת לתרופה שנלקחת במשך זמן רב באופן רציף. גם מסיבה זו כדאי לצמצם את הטיפול.
איך אפשר לתגבר את הטיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת?
בנוסף לטיפול זה ניתן להיעזר בטיפולים שונים מן הרפואה המשלימה כמו דיקור סיני, צמחי מרפא והומאופתיה וגם מעבר לתזונה נכונה ובריאה. כל אלה יחד יכולים להקל על הכאבים ולגרום לתחושה נוחה יותר.
מה לעשות לאחר שמוצה טיפול זה?
כבר לאחר אבחון של אנדומטריוזיס, סביר שיוצע הטיפול הנחשב לטיפול שכיח כאשר מדובר על טיפול בתופעה והוא טיפול הורמונלי בצורת תרופה או כגלולות נגד היריון. גלולות מסויימות נגד היריון מסייעות להפסקת הביוץ, מה שיביא להפסקת הדימום הוסתי ובמקרה של אנדומטריוזיס- גם של רקמת רירית הרחם שהתמקמה מחוץ לרחם וגורמת לכאבים.
הפסקת הווסת תתרחש כל עוד נמשכת נטילת הגלולות. עם זאת, ישנם מצבים מסוימים בהם מומלץ על ניתוח, למשל כאשר הטיפול בגלולות עדיין אינו פותר את הבעיה או כאשר האישה מעוניינת להרות וגם כאשר מתגלים נגעים כמו ציסטה שדורשים טיפול.
לסיכום, משככי כאבים ונוגדי דלקת הם פתרון ראשוני וזמני לאנדומטריוזיס. הם ניתנים בעיקר כאשר המטופלת מתלוננת על כאבים חזקים וטרם התגלתה הבעיה, או שהיא לוקחת את משככי הכאבים הזמינים ללא מרשם על דעת עצמה. כאשר מזוהה האנדומטריוזיס מוצע לרוב טיפול תרופתי הכולל טיפול הורמונלי כתרופה או כגלולות נגד היריון ובמצבים מסוימים- ניתוח.
