ציסטה שחלתית ואנדומטריוזיס

ציסטה שחלתית היא מעין שק מלא בנוזל וממוקם בתוך השחלה. ישנם מספר סוגים של ציסטות שחלתיות בגדלים שונים, הנובעות מגורמים שונים.

אחד הסוגים, לדוגמה, הוא ציסטת גופיף צהוב שנוצרת בתהליך ביוץ תקין לאחר שהביצית חורגת מן הזקיק והוא מתמלא מעט דם. ישנן ציסטות פוליקולריות שנוצרות כאשר הביצית חורגת מן הזקיק אך אין ביוץ והזקיק גדל והופך לציסטה. אחד מסוגי הציסטות הוא ציסטה אנדומטריאלית, ציסטה הקשורה לאנדומטריוזיס.

מהי ציסטה אנדומטריאלית?

ציסטה אנדומטריאלית נקראת גם אנדומטריומה. היא נוצרת כתוצאה מגדילת רקמת רירית הרחם בשחלה במוקדים שהופכים לציסטות. גדילת רירית הרחם תוך כדי דימום יוצר ציסטה המכונה ציסטה שוקולדית, ציסטה המלאה בתוכה דם ישן ולכן מזכירה במראה שלה שוקולד.

בניגוד לציסטות שחלתיות מסוגים אחרים, אשר יכולות לחלוף גם מעצמן או בעזרת גלולות או תרופות, בציסטה אנדומטריאלית, לפחות כזו שגודלה מעל 3-4 ס"מ, הנטיה היא לבצע טיפול כירורגי.

תסמינים של ציסטה אנדומטריאלית

התסמינים של ציסטות אנדומטריאליות דומים לתסמינים של אנדומטריוזיס באופן כללי. הם כוללים כאבים חזקים בבטן התחתונה ובאגן, כאבים חזקים יותר מהרגיל בזמן מחזור, בחלק גדול מהמקרים כאבים בזמן קיום יחסי מין ועוד.

למה עלולות לגרום ציסטות אנדומטריאליות?

מעבר לכאבים שגורמות ציסטות אנדומטריאליות בטווח הקצר, גדילתן של ציסטות אלה יכול לגרום להידבקויות, חסימות בתוך אזור השחלות והחצוצרות ולפגוע בפוריות. הרקמה המדממת שיוצרת את הציסטה נדבקת עם הזמן לאיברים הסמוכים, במקרה זה- אזורים בשחלה או בחצוצרה הסמוכה.

הדבר גורם להפרעה בפוריות ואכן יש לא מעט נשים שסובלות מאנדומטריוזיס שסובלות גם מבעיות בכניסה להיריון. ציסטה אנדומטריאלית עלולה להפוך לממאירה ולכן חשוב הטיפול המתאים ופניה לרופא כבר כאשר חשים כאבים חזקים שאינם רגילים ומוכרים ולא לדחות. גם לאחר טיפול חשוב המעקב.

מתי נעשה טיפול כירורגי בציסטה אנדומטריאלית?

הבחירה האם לבצע טיפול כירורגי או להסתפק בטיפול תרופתי תלויה במספר גורמים, ביניהם גיל האישה, מידת הכאבים, תגובת האישה לטיפול תרופתי, אופן ההתפתחות של הציסטה ומידת החשש מכך שהיא עלולה להפוך לציסטה ממאירה.

אופן הטיפול בציסטה האנדומטריאלית

כאשר מדובר על ציסטה שגודלה 4 ס"מ ומעלה, מתבצע לרוב טיפול כירורגי הכולל את כריתת הציסטה והפרדתה מן השחלה. תהליך זה צריך להתבצע בזהירות רבה על מנת שלא לפגוע ברקמת השחלה. כאשר גודלה של הציסטה הוא פחות משלושה ס"מ וגם התנאים האחרים מתאימים, שוקלים הרופאים טיפול של צריבה- צריבת החלק הפנימי של הציסטה באזור שבו מזהים רקמת אנדומטריוזיס.

השיקולים האם לבצע כריתה של הציסטה או להסתפק בצריבה בלבד קשורה גם לרצונה של האישה ללדת בהמשך. אם היא מעוניינת ללדת, משתדלים להסתפק בצריבה במידת האפשר או לכרות את הרקמה האנדומטריאלית תוך שימור רקמת שחלה. כאשר ישנו חשד לממאירות והאישה סיימה ללדת, בוחרים בחלק מהמקרים לכרות את הציסטה יחד עם השחלה.

לסיכום, ציסטה שחלתית היא אחת התוצאות שיכולות להיות לאנדומטריוזיס. רקמת הרירית הפנימית של הרחם חודרת אל מחוץ לרחם ומגיעה אל השחלה. הרקמה המדממת יוצרת עם הזמן גוש המורכב מדם שהתייבש ונוצר מראה שוקולדי ולכן ציסטה מסוג זה מכונה ציסטה שוקולדית.

האבחון הראשוני של ציסטה זו נעשה באמצעות אולטרסאונד ואבחון מדויק יותר באמצעות לפרוסקופיה– החדרת מצלמת סיב אופטי זעירה דרך חתך קטן בטבור. הטיפול יכול להיות צריבה כשמדובר על ציסטה בגודל 3 ס"מ ומטה וכריתה כשגודל הציסטה הוא מעל 4 ס"מ, כך גם כאשר ישנו חשד לציסטה ממאירה.

אולי יעניין אותך גם:

מיתוסים אודות אנדומטריוזיס – מה נכון ומה אגדה אורבנית? עושים סדר