אנדומטריוזיס וגיל המעבר

אנדומטריוזיס מוכרת בתור תופעה ממנה סובלות בעיקר נשים צעירות בגילאי 20-40. עם זאת, בניגוד למה שמרופאים רבים אומרים וגם מטופלות חושבות, נשים בגיל המעבר עדיין יכולות לסבול מאנדומטריוזיס.

מה הסיבה לכך שגם לאחר גיל המעבר יכולה האישה לסבול מן התופעה? איך מתמודדים?

קצת על אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס הוא תופעה אשר גורמת לתסמינים מטרידים מאוד כמו כאבי בטן חזקים באזור האגן, כאבים חזקים יותר בזמן מחזור וגם דימום כבד יותר, כאבים בזמן ולאחר קיום יחסי מין ולעיתים אפילו צריבה או כאבים בזמן מתן שתן.

האנדומטריוזיס היא צמיחת רקמת הרירית הפנימית של הרחם מחוץ לרחם. רקמה זו יכולה להשתחל החוצה מן הרחם יחד עם הדימום הוסתי. היא תצא דרך הנרתיק. לעיתים מגיע מעט דם עם רירית הרחם אל החצוצרות, השחלות או אזורים באגן ונקלט שם. רקמה זו מגיבה לשינויים הורמונליים וכמו רקמת הרירית שבתוך הרחם מדממת בזמן מחזור, אך דימום זה אינו יוצא החוצה אלא נשאר בחלל האגן וגורם לכאבים.

ממה נובע אנדומטריוזיס?

נכון להיום לא ידועה עדיין הסיבה המדוייקת. על סמך מחקרים שנעשו משערים כי לגורם הגנטי חלק משמעותי בהיווצרות אנדומטריוזיס בגלל השכיחות הגבוהה יותר של התופעה אצל נשים שמישהי הקרובה אליהן מדרגה ראשונה סובלת מהתופעה ועליה בשכיחות בקרב תאומות ועוד יותר- תאומות זהות.

מה הטיפול באנדומטריוזיס?

הקו הראשון של הטיפול הוא לרוב מתן גלולות נגד היריון אשר מדכאות את ההורמונים הגורמים למחזור החודשי. עצירת הדימום מדי חודש תפסיק למעשה את דימום האנדומטריום שמתרחש במקביל לוסת ותפסיק את גדילתו. לעיתים נוצרת ציסטה הנקראת אנדומטריומה, ציסטה הנוצרת מדם ישן שהתקשה.

הטיפול בציסטה כזו תלוי בגודלה ומצבה. ציסטות שגודלן עד 4 ס"מ צורבים בחלק של האנדומטריום. ציסטות מעל 4 ס"מ לרוב כורתים תוך מאמץ לא לפגוע באיברי הרביה כמו השחלות והחצוצרות. כאשר מדובר על אישה בגיל המעבר אשר לידה אינה אפשרית כבר עבורה תתבצע במקרים רבים כריתת השחלה כולה אם זוהי ציסטה שחלתית.

האם נשים בגיל המעבר עשויות לסבול מאנדומטריוזיס?

כן. הדבר אפשרי. אמנם לאנדומטריוזיס יש קשר לדימום הוסתי, אך עדיין נשים בגיל המעבר יכולות לסבול מן התופעה. הדבר שכיח במיוחד אצל נשים בגיל המעבר המקבלות  טיפול הורמונלי. טיפול הורמונלי הוא טיפול שכיח מאוד לנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר כמו גלי חום ותסמינים אחרים.

הטיפול ההורמונלי כולל את האסטרוגן, ההורמון אשר בעקבות הפרשתו נעשית התעבות רירית הרחם והדימום הוסתי. לעיתים אסטרוגן ממשיך להיות מיוצר בגוף גם לאחר ההגעה לגיל המעבר ועקב כך האנדומטריוזיס עלול להמשיך.

ציסטות לאחר גיל המעבר

מעבר לכך שהאנדומטריוזיס עצמו עלול להמשיך בגיל המעבר, יש לזכור שציסטה אנדומטריאלית שנוצרה עוד קודם לכן לא תחלוף מעצמה עם ההגעה לגיל המעבר. בציסטה כזו יש לטפל, לעיתים בטיפול כירורגי בהתאם לגודלה של הציסטה ומצבה.  גם לאחר ניתוח יש להמשיך ולעקוב ולראות שהציסטה לא חוזרת וגדלה במקום (זאת למרות שלא קיים דימום בעקבות הפסקת הוסת)

מה קורה ב"גיל המעבר כירורגי"?

"גיל המעבר כירורגי" הוא הגעה למצב גיל המעבר מבחינה פיזית בגיל צעיר יותר. הדבר קורה כאשר בעקבות ציסטה שחלתית גדולה, ציסטה ממאירה או כזו שעלולה להפוך לממאירה מחליטים הרופאים על כריתת השחלות ולעיתים על כריתת מערכת הרביה כולה. אמנם גם זהו מצב בו ישנה הפסקה של הווסת, אך פעמים רבות ניתן טיפול הורמונלי בכדי לא להרגיש את תסמיני גיל המעבר, מה שעלול לגרום לחזרת תסמיני האנדומטריוזיס.